מעגל הטראומה

בתור אחת שכותבת הרבה על מעגלים, על המעגל הזה עוד לא כתבתי

מי מאיתנו לא ביקר בו? רקד בו, היה כלוא בתוכו...

נראה שלפגוש ארוע טראומתי זה חלק מהחיים, ומהלמידה הבלתי פוסקת שלהם

יש האומרים שבשביל זה אנחנו כאן, כדי ללמוד את עצמינו ואת החיים וכל השאר הוא תופעות לוואי...

ובכל זאת, לפעמים האירועים הקשים והמלמדים ביותר, שנתנו לנו המון נקודות קרדיט במסע הלמידה, פוגמים לנו בזרם החיים באופן שכבר לא ניתן להחזיר אחורה.

יש טראומות שאחריהם כלום לא ממשיך אותו דבר

ויש טראומות שנדמה שלא הותירו עקבות - האמנם?

האם יש דבר כזה? או שהעקבות כל כך מטושטשות ועלומות שלא ניתן להתחקות אחריהן?

אני רואה עשרות מטופלים בשבוע ומרגישה די בטוח להגיד שעוד לא פגשתי אדם ללא עקבות טראומה כזו או אחרת, זה עוד אחד מהדברים שכולנו ביחד בהם... אבל כל אחד לחוד.

בימים בהם מתחוללת מלחמה, ונפתחים עוד ועוד מעגלי טראומה חדשים מרגיש לי נכון לעסוק בטראומה של

המין האנושי.

יש מי שנפגע באופן ישיר וחווה את הטראומה ממקור ראשון, ויש פגיעות של טראומה משנית, אבל אני כהרגלי מתעניינת בנקודות ההשקה המחברות בין כולנו.

מאחורי התגובה לטראומה ישנו מנגנון, ומאחורי המנגנון הזה יש מנגנון נוסף.

המנגנון של התגובה לטראומה כרוך בשינוי הזרם העצבי הרגיל, וכניסה למצב חירום, שלו וריאציות רבות מאוד!

והמנגנון שמאחורי המנגנון הזה הוא המנגנון ההישרדותי שמדליק ומכבה, מחליף ובוחר מעגלים חשמליים במוח כשמשימתו העליונה היא הישרדותנו ולא רווחתינו.

היות ומגוון האירועים הטראומטיים שהחיים מזמנים לאדם הוא אינסופי, אני מרגישה שחשוב להתיידד עם התיאוריה שמאחורי המנגנון ולהבין את גלגלי השיניים המכניים של מה שמרגיש כל כך רגשי, פסיכוסומטי, לא תפקודי, מקולקל... ועוד מילים שדבקה בהם קונטציה של חולשה.

השבוע יצא הפרק השלישי של הפודקאסט שעוסק כולו בריפוי טראומה ובהבנה רכה ומעמיקה של המנגנון.

מומלץ בחום לשמוע את המרואיינת קרן אסולין , אשת מקצוע חכמה ורגישה שיודעת ועושה הרבה בשדה הטראומה בחייה.