ככה זה כשנפתח לו ברז הביטוי, שלשום פתחתי בלוג, אתמול כתבתי לראשונה את עצמי המעודכנת
וכבר עכשיו בא לי עוד.
האמת הכתיבה של אתמול פלוס השראות הקליניקה מהבוקר עוררו בי את הדחף ללדת את המילים האלו.
מילים שאני מחכה לפרוק אותן הרבה הרבה הרבה זמן.
הפתיחה של הבלוג לקחה אותי אחורה , ישבתי לקרוא פוסטים מן העבר וחזרתי במנהרת הזמן.
הרצתי את התהליך של עצמי עם הגוף, עם ה"דום האדום" , עם הקליניקה ונזכרתי בנשכחות.
ראיתי את עצמי נפתחת ונדלקת מהקריאה לריפוי וחיבור נשי, ואז ראיתי את עצמי מסתגרת ומהססת, ואז שואלת שאלות, מפענחת מה קורה לי...
דיברתי בדרמה במנעדים שונים, באידאלים וחזונות בגדלים שונים, הייתי עסוקה בסבל ובכאב הנשי, באי האיזון הגלובלי וצאצאיו הזוועתיים לאורך ההיסטוריה , עברתי משבר אישי, עם הבריאות ועם הציבוריות שלי...
ואז שקט ארוך מתוך מבוכה, ובלבול לגבי מקומי.
בפוסטים האחרונים שכתבתי כבר הייתי במקום אחר, אבל לא הבנתי את זה.
התחושה הזו שהיתה לי ,שאין לי מה לספר ומה לכתוב, שאין דרמה שאני מעורבת בה ואני שופטת את עצמי על זה.
"הרי העולם עדיין לא מתוקן, אז למה אני בשקט שלי נהנית לי מהחיים, מרוכזת בטוב שלהם?!"
זקפתי את זה לחולשה אישית, לכהות חושים ולחוסר רגישות כלשהי והבושה נולדה.
הבוקר החלקים התחברו לי להבנה חשובה ביותר... בום!
כל הקופי פייסטים האלו של אני 2014-2019 ממש גוללו בפני את תהליך המעבר האישי שלי מהמימד השלישי למימד החמישי.
אני לוקחת נשימה עמוקה ומקווה לא להסתבך ורבלית ולהצליח להגיד כמה משפטים קוהרנטים על זה.
אבל לפני כן אשתף שהמילים האלו מאוד לא טרוויאליות עבורי.
מספרים של מימדים הם לא הטריטוריה הטרמינולוגית הביתית שלי, ואני לוחצת באומץ את המילים האלו החוצה ממני, בלי צירים וואטסואבר ואני גאה בעצמי.
בבואי לדבר על מימדים אין לי בית
אין לי רפרנס לזה בספרות מקצועית
אין לי תעודות או איגוד אנשים שאני קשורה אליו שתומך בשפה הזו בידע רשמי ומוכר ולכן זה פריך ועדין מבחינתי לדבר על זה.
כל מה שיש לי הוא נסיוני האישי המוצק מאוד
והניסים שאני רואה בקליניקה כשאני יוצקת מהמימד החדש הזה לתוך תהליכי הריפוי, עם מי שפתוח לקבל.
המימד השלישי הוא המקום לתוכו נולדתי... העולם המותנה הזה של הלוגיקה והרצפים הנוקשים
עולם של דרמות וזויות חדות, האנרגיה בו יותר דחוסה וטעונה, משתמשים בו אחרת בזמן, יש בו יותר הגדרות של צריך, וחוקים גנריים שקובעים מה ראוי ומה לא, מה בתוך הקווים ומה בחוץ.
עולם שמבוסס על תודעה של הפרדה ונפרדות, שבחסותה פחד ושליטה מנהלים את המאורעות.
בעולם הזה המחשבה מאוד לא גמישה, הדיבור הפנימי נוטה לשיפוט, לגינוי, להאשמות ולקורבנות.
ככה גדלתי, הבית שממנו באתי היה בית חם ומאוד אוהב, משתדל וסופר נורמטיבי- אבל תלת מימדי.
ואני מרגע יציאתי ממנו מחפשת ומחפשת ועושה איזה דרך, לא ברור לאן...
בשנתיים האחרונות פתאום אני שם, דווקא בתוך משבר , דווקא בתוך קורונה גלובלית, דווקא בתוך ימים נפיצים בכל עבר, אני מגיעה לי הביתה אל המימד החמישי.
המימד החמישי כפרה עליו הוא המקום בו אני גרה בימינו.
מקום שהוא לא מקום פיזי, הוא מקום אנרגטי, הוא רוחב פס של תדר... (אם תבוא לי עוד מטאפורה מבטיחה להוסיף בהמשך)
אם יש משהו שמתואר בכתיבותי מאז 2014 זה החתירה הגעגוע והאקטיביות בדרך אל המימד הנכסף
כאילו איזה קוד בתוכי התעורר לחיים עם איזה GPS סמוי מן העין שמוביל אותי לאן שאני רוצה להגיע מבלי שידעתי.
אני מסתכלת על עצמי בעולם בוער, חיה לי ב-לה לה של מימדים קסומים, מרחבים מוגנים, תהליכי ריפוי ומילים של אהבה- וזה בדיוק מתאר טוב את המימד החמישי המדובר.
זה מה שהוא- מרחב מאפשר קסמים שקוראים תיגר על חוקי החומר שנכתבו בתלת מימד.
אז בבית/ תדר החדש שלי הרבה פחות דחוס.
יש לו כמה שערים בדרך אליו שכל מי שמסכים להתנסות ולהיכנס בהם מוזמן/נת.
אני לא מרחיבה פה כי זה לא קורס... ואני לא מרגישה מוגנת לפרט את החומר הזה בפני מי שלא הביע רצון לכך.
ברגע שעוברים בשעריו של המימד החמישי קורים כל מיני דברים והרגשת העצמי בחיים משתנה, ואיתה משהו בכימיה ובביולוגיה.
זה בא לידי ביטוי בשימוש אחר בזמן
במצפן פנימי חזק ומחזק
בפחות טולרנטיות לדרמות, ולזוויות חדות בתפיסה, בתקשורת וביחסים.
בפחות עניין בלהזיז ולשנות את התופעות והמאורעות החיצוניים
בשערים שנפתחים לאפשרויות , לרגעי חסד ולצירופי מקרים.
גם דרמות גוף לא מוצאות קרקע פוריה בתדר הזה
ועוד...
זה קשור להמון דברים, והתשוקה שלי בתוך כל מה שאי פעם עשיתי היא לעורר בתוך אנשים את הקוד הזה, את האפשרות.
להפעיל את ה-GPS הפרטי שלהם לפי דרכם/ן.
אל החיים בגרסה הקסומה, הקלה, והבריאה וההרמונית יותר של עצמם.
ההזדמנות להאיר לעצמי את הסיב הזה, בתוך החבל הגדול של העשייה שלי, כאן איתכן בבלוג היא הזדמנות חגיגית ואני מודה עליה.
אחסוך מכן מילים גדולות מדי על יעוד ועל השתתפות בהעלאת התדר של הפלנטה כרגע,
אבל רק לעת עתה.
זה הכי בתמצית
זה כי התחלה של משהו
אבל נולד
אאאאאאווווווווווווווו
מזל טוב
תודה שעזרתן לזה לצאת
תבורכו
ותשתפו, הרי אני רואה אתכן שם איתי במימד פה ושם... ויותר מאשמח לפתוח דיבור על זה.
Comments